יחודיות הטיפול בעזרת בעלי חיים 

​

לשילוב בעלי חיים בטיפול יתרון עצום כיוון שכלי העזר בטיפול הוא בעל חיים, יצור חי ומגיב. בניגוד לתחומי טיפול אחרים, תגובתו של בעל החיים, עצמאית, לא תמיד צפויה, ותורמת להיווצרות מהירה של קשר, במיוחד בין המטופל ל"כלי הטיפולי" ודרכו למטפל.
 

השימוש בבעלי חיים במהלך הטיפול, מציב גבולות ברורים ומידיים במערך הטיפולי, כיוון שבעל החיים מגיב כשמכאיבים לו, משמיע קולות, בורח או מתגונן. גבולות אלו קשים להשגה בטווח קצר בסוגי הטיפול האחרים. בעל החיים משדר למטופל באופן לא מילולי איזו התנהגות מקובלת עליו ואיזו לא. בעל החיים עושה זאת מבלי לגרום למטופל לחוש שמבקרים או שופטים אותו, הרבה יותר קל למטופל לקבל את הגבולות, להבין אותם ולנהוג לפיהם.
 

בעלי החיים משקפים את מצב רוחו של האוחז בהם. אם המטופל חסר שקט ועצבני גם החיה תגיב בעצבנות ויהיה קשה לו להחזיק אותה. המטופל ילמד שצריך לשמור על רוגע ועדינות במגע עם בעלי החיים ולהתחשב בצרכיהם בדיוק כמו בצרכיו. מכאן ההשלכה והקשר של התנהגותו ויחס הסביבה אליו הולך ונלמד...
 

הקשר לבעלי החיים מפחית במישור הפיזי את רמת העוררות הגופנית (לחץ דם, דופק, הזעה ותופעות פיזיות נוספות המעידות על תחושת מתח). כלומר, לבעלי החיים יש השפעה מרגיעה על מי שנמצא בסביבתם. הם מעודדים מוטיבציה לישיבה שקטה ומרוכזת ולביצוע משימות לימודיות ואחרות. בעלי החיים והעבודה עמם מפתחים את חוש אחריות ודאגה כלפי האחר. כך המטופל לומד לזהות את צרכי האחר, להענות להם ולהיות מסופק מהידיעה שהוא אחראי על יצור חי אחר.